אני לא יודע עד כמה אנשים מכירים אותי , אבל חלק מהתחביבים שלי זה היסטוריה ודרך העניין של הספורט המוטורי אני משלב מחקר היסטורי עם ספורט מוטורי .
במרוץ באשקלון 1970 נתקלתי לפני הרבה שנים ובמשך הזמן אספתי חומרים שונים לגבי האירוע מתוך כוונה ללמוד את המרוץ , התקופה ובעיקר לשמור ולשמר על האירוע מבחינה היסטורית
.
בכל מקרה , בתחילת 1970 נפגש וולפגנג דימר , אמרגן מרוצים גרמני עם נציגים ממשרד התיירות , שנסעו בתחילה במיוחד לגרמניה ולאחר הסכמה עקרונית הגיע דימר לארץ ונלקח לסיור אווירי בשמי ארץ הקודש בכדי לאתר מקום מתאים .
מלכתחילה דובר על מרוץ פורמולה-2 שיהיה האירוע העיקרי , ובאותם ימים באירופה פורמולה-2 נחשבה קטגוריה רצינית ביותר , ו-2 מרוצים נוספים של פורמולה-V וטורינג-קארס
.
לאחר הסיור בשמי הארץ , נבחרה שכונת ברנע באשקלון כמתאימה לאירוח המרוץ ומשרד התיירות נתן את ברכתו וליווה את ההכנות לפרויקט הזה במשך שלושה חודשים לפחות .
הרושם בארץ בכלל ובמשרד התיירות היה כי ספורט מוטורי הינו מנוף כלכלי ותיירותי טוב לקידום המדינה ובחודשים הללו , המרוץ תוכנן לנובמבר ,תקופה בה אין מרוצים באירופה הכוונה הייתה לקיים את המרוץ כארוע שנתי קבוע.
עיריית אשקלון נרתמה להכנות למרוץ והושכר בית-מלון שלם לטובת העניין , רק הדבר היחיד שלא לקחו בחשבון זה שהמרוץ תוכנן ל…שבת !!!
ואז החלו המלחמות . מלחמות הקודש הישראליות
.
הגיע זמן המרוץ , 21 בנובמבר 1970 , או יותר נכון מספר ימים קודם , האמרגן והנהגים מילאו את חלקם והגיעו עם מיטב כלי הרכב של התקופה .
החוגים הדתיים במדינה בראשות סגן ראש עיריית אשקלון ועובד בן-עמי ממשרד הדתות , הרב של אשקלון וחבר עוזריו , כולם איימו להגיע בשבת למסלול האשקלוני ולשפוך שמן ומסמרים בכדי למנוע חילול שבת ובמקביל החלו פניות לבג”צ למנוע את קיום המרוץ או לפחות לגרום לדחייתו .
על המסלול עצמו החלה הפעילות בעצם ביום שישי כבר , באימונים הראשונים של מכוניות הפורמולה-2 , פורמולה-V ומכוניות הטורינג-קארס עם נהגים ישראלים של אותה התקופה , שחלקם רכשו מכוניות מיוחדות למרוץ הזה , למשל רפאל הלפרין (היום הרב הלפרין ) שרכש לו ולבנו ב.מ.וו 2002 Tii
גם מיודענו אדוארד אטלר השתתף במרוץ הזה עם מכונית אופל GT .
בין הנהגים הזרים שהגיעו למרוץ ומאוחר יותר המשיכו לקריירה בינ”ל מפוארת ניתן למצוא את דרק בל , מנצח הלה-מאן 5 פעמים , ויטוריו ברמבילה האיטלקי שהגיע לפורמולה-1 .
עד השעה 14:00 המסלול היה עמוס בפעילות
.
וקצת לאופי המסלול . מדובר במסלול אספלט , צר , אולי צר מדי , עם שוליים של חול ים שהגיע גם למסלול עצמו וגרם למסלול להיות חלק וללא שטחי הגנה לקהל (ולזה נגיע מאוחר יותר) ככל שהעניינים התחממו וזמן המרוץ קרב , הרגישו כולם שהולך להיות “פיצוץ” .
המשטרה גייסה במיוחד כ-1000 שוטרים למנוע הפרות סדר , החוגים הדתיים קראו לגיוס כללי ורבבות של אנשים עטופי טליתות היו אמורים להגיע על פי קריאה למסלול האשקלוני למנוע חילול שבת .
הגדיל והקצין מר עובד בן-עמי שאמר “שבכוונתו למנוע מחזות זוועה של התנגשויות בין שוטרים ליהודים עטופי טליתות נוכח מצלמות הטלוויזיה מכל העולם , תמונות המזכירות את השואה הגרמנית…” ואז…נתרם סכום של 210 אלף לירות ישראליות והגיעו להסכמה כי המרוץ יערך , אבל ביום ראשון , דחייה של יום אחד בכדי לעשות שלום-בית .
כמו תמיד אצלנו , כל אחד הרחיק עצמו מהאשמה והחלו ויכוחים חדשים מי סייע לדחייה , למה לא קבעו זאת מראש ומה כן נקבע קודם לכן ….
בכל מקרה הנהגים ניצלו את ההפוגה של שבת ונסעו לטייל בירושלים .
ועכשיו נסטה מעט מהסיפור עצמו הצידה לדמויות שהיו קשורות לאותו מירוץ , שוב המטרה היא להעלות שמות וסיפורים ואולי דרך זה נצליח יחד להשלים את כל הפאזל הזה .
בכל מירוץ מכוניות הנהגים הם בדרך כלל כוכבי האירוע , כי בסופו של דבר הם נוהגים מהר , מגיעים ראשונים , לעיתים מתרסקים , אבל מקבלים את הגביע , השמפניה והבחורות בסוף הארוע…
האנשים שמקיפים את הארוע הזה , על מכלול ארועי המשנה שלו , קצת הזיזו את האור מהנהגים , גנבו את ההצגה .
אנסה בכל זאת טיפה לתת מושג על מי שהיה שם , בכל תפקיד אפשרי , גם אם בא להפריע…הסדר ממש לא מחייב או קובע משהו על חשיבותו של האדם בסיפור , אקראי לחלוטין
.
אם שכחתי מישהו או טעיתי במשהו , בין אם מחוסר ידע או סתם שיכחה אתם מוזמנים להעיר, להאיר ,לתקן ולהוסיף.. וולפגנג דמר -
אמרגן מירוצים גרמני , אופטימי משהו , שחשב שבישראל יצליח לקיים מירוץ גראן-פרי למכוניות פורמולה-2 בחודשי החורף כשבאירופה קר מדי ,משהו בדומה לפורמולה-TASMAN , שהתקיימה באותה התקופה באוסטרליה וניו-זילנד , ולהפוך את זה לפסטיבל מוטורי שנתי קבוע , בעיקר בגלל מזג-האויר הנוח שלנו
.
עובד בן-עמי -
המתווך , המפשר , תקראו לו איך שתרצו , הוא הדמות שניסתה להיות בסדר עם כולם ולרצות את כולם ככה שלא יתפתח עימות שלא צריך להיות ומצד שני שיתקיים בסופו של דבר מירוץ באשקלון לשביעות רצונם של כל האנשים שלקחו בו חלק .
גיורא גודיק -
האמרגן הישראלי של מירוץ המכוניות האשקלוני ב-1970 .
גודיק למעשה היה הצד של הספורט המוטורי בעימות ויצג את החברה הגרמנית , לחץ לקיומו של המירוץ בכל מקרה , והיה שותף למו”מ שבסופו של דבר הביא לקיום המירוץ .
ברוך אבו-חצירא -
סגן ראש עיריית אשקלון באותה התקופה והאיש שבעצם ניסה לעשות הכל בכדי למנוע את קיום המירוץ בשבת .
מר אבו-חצירא הגיש בגצ”ים שונים בשמו ובשם אחרים וכל זאת כדי לעכב את קיומו של הארוע .
עו”ד יורם אלרואי
- עו”ד של החברה שיזמה את המירוץ , היה בעד דחיית המירוץ ליום ראשון ןלו רק בכדי להגיע לפשרה שתשביע את רצון כולם .
היה זה שבעצם הוציא את ההודעה הרשמית על דחיית המירוץ .
מר מ. שמגר -
היועץ המשפטי לממשלה , באותה התקופה .
אליו הגיעה הפנייה בכדי לקבל את חוות דעתו באם לקיים את מירוץ המכוניות באשקלון .
בשיטה ישראלית ידועה העביר ממנו את הכדור אל המפקח על התעבורה
…המפקח על התעבורה ששמו לו ידוע לי -
נתן את הסכמתו וחתימתו לקיומו של המירוץ באשקלון , אולם בטרם הספיק להעביר זאת רשמית נדחה
אינגו טרפל -
ממנהלי חברת “אירה” , החברה שהוקמה לצורך הרצת המירוץ באשקלון .
אחד מהמשקיעים בו , נתן את הסכמתו לדחיית המירוץ ליום ראשון ובלבד שיתקיים בסופו של דבר .
מר מ. לנדוי , ד”ר א. ויתקון , ד”ר י. קיסטר -
שופטי בית משפט העליון באותה התקופה .
אליהם הגיעה העתירה האחרונה שניסתה לבטל את מירוץ המכוניות .
השלושה דחו את העתירה הזו
. עו”ד אורי הופרט
- יו”ר הליגה למניעת כפייה דתית . פנה למשטרה בבקשה שתחקור את הנסיבות לדחיית המירוץ משבת לראשון . הופרט הדגיש כי הוא לא מאשים אדם כלשהו אלא את עצם הדחייה של המירוץ ככפייה דתית .ח”כ מנחם פרוש -
ממנהיגי הציבור הדתי בארץ באותה תקופה , היה מאחורי מגייסי התרומות בקרב הדתיים לדחיית הארוע .
רחביה אדיבי -
ראש עיריית אשקלון באותה התקופה .
ניסה לגרום לאנשים , משיקוליו הוא , להרגיש כאילו הוא לא קשור לעניין המירוץ כלל והשאיר הכל בידי סגנו . טען כי אין הוא מתערב בעניני המועצה הדתית בעיר …
משה קול
- שר התיירות בממשלת ישראל , האישיות הממשלתית הראשונה שתמכה בתחילה בקיום המירוץ , תוך מחשבה על קידום התיירות בישראל . כאשר החלו הויכוחים סביב השבת , נעלם מהויכוח בטענה שהם לא מעורבים בקביעת התאריך של המירוץ .
מר גל-אור -
פקיד בכיר במשרד התיירות שהיה אחראי על ארגון המירוץ . נסע להוקנהיים בגרמניה בכדי ללמוד על מירוצי מכוניות וארגונם , ניסח חוזרים ארוכים על פרטי המירוץ והיה שותף בטיסה מעל שמי הארץ בכדי לקבוע את מיקום המירוץ .
לפני שמגיעים לשלב המירוץ עצמו , נחזור טיפה להכנות לארוע .
כאמור מי שיזם את הארוע הזה מלכתחילה היה משרד התיירות יחד עם וולפגנג דמר ואינגו טרפל , נציגי החברה הגרמנית “אירא” .
משרד התיירות בנה תוכנית מסודרת לצורך קיום המירוץ , תכנון שכלל אפילו הזמנה מפורטת של יציעים עם כמות מוגדרת של כסאות במקום .
הכמות החזוייה של הקהל היתה…40 אלף איש בשבת .
כאשר החל הויכוח והמאבק סביב קיום המירוץ בשבת , נעלם לפתע משרד התיירות על כל נציגיו והחליט להסיר את ידיו מהארוע .
תמוה….? אולי ואולי לא .
“המלחמה” סביב קיום המירוץ הפכה להיות “מקומית” כלומר אשקלונית למעשה . נציגי המועצה הדתית שם מול מארגני המירוץ .
כמובן שלנציגי הדת היה כוח פוליטי רב יותר מה שכמעט גרם לביטול מוחלט של המירוץ , אולם סיכום של הרגע האחרון גרם רק לדחיית המירוץ ליום ראשון .
ונחזור למירוץ עצמו .
בשיחה שניהלתי עם אדוארד אטלר לפני שנים רבות, ניסיתי להתרכז באופיו של המסלול ועד כמה שהבנתי ממנו , דובר על מסלול אספלט צר , לא אחיד מבחינת הסלילה שלו , מסלול רחובות (מונקו ? מקאו ? ) עם מספר קטעים ישרים ומהירים ומספר פניות חדות ומהירות בעלות שיפוע שלילי שכניסה מהירה מדי אליהן הוביל לדבר אחד - טיסה נמוכה אל מחוץ למסלול
.
ממבט ברשימת המשתתפים בקטגוריית הטורינג-קארס ומכוניותיהם נראה שבני-ישראל הגיעו עם מכוניות טובות לתחרות הזו , אפילו בקנה מידה אירופי .
ב.מ.וו 2002 , אלפא רומיאו מסוגים שונים , אופל GT (של אטלר עצמו) , פורד קאפרי , פיאט 124 קופה , מרצדס 230 וטריומף TR-5 - סה”כ 37 מכוניות שחולקו ל-6 קטגוריות בעיקר על פי נפח מנוע ולא על פי שיפורים .
קטגורייה - 1 :- עד 1000 סמ”ק - 9 מכוניות
קטגורייה- 2 :- עד 1300 סמ”ק - 5 מכוניות
קטגורייה-3 :- עד 1600 סמ”ק - 8 מכוניות
קטגורייה-4 :- עד 2000 סמ”ק - 8 מכוניות
קטגורייה- 5 :- מעל 2000 סמ”ק - 4 מכוניות
קטגורייה 6 :- מכוניות GT - שלוש מכוניות . חלק מהנהגים הישראלים טרח להכין מעט את כלי הרכב למירוץ , כלומר הורדת משקל מהרכב בעיקר וגם ללמוד מעט את המסלול המיועד , אמצעי בטיחות לא היו חובה אז ולמעשה כלל לא היו …
כבר במקצה האימון הראשון , אחת ממכוניות הב.מ.וו “עפה” מהמסלול והתרסקה והנהג שלה הובל לבי”ח , הארוע הסתיים בשלום למזלנו .
המסלול היה מלא בחול וקהל החל לנהור לצידי המסלול בעקבות הרעש שהמכוניות עשו ובגלל הסיקור שהיה בתקשורת , והיה סיקור , עיתוני אותה התקופה מלאים בכתבות על מירוץ המכוניות האשקלוני .
ישנה שמועה שיש גם סרט שצולם במקום על ידי הערוץ הראשון אבל למצוא משהו בארכיון שלהם זה כבר פרוייקט בפני עצמו.
כבר עכשיו אנחנו מתחילים להרגיש שהולך להיות בלאגן ועדיין לא הגענו אפילו לארוע המרכזי של המירוץ , מכוניות הפורמולה-שתיים ופורמולהוי שהרבה אנשים יודעים בדיוק מה קרה שם וחלק רוצים לדעת מה היה במירוץ הזה , ואגב , לכל מי שתוהה , היה מירוץ , אז האזרו במעט סבלנות , עוד קצת פרטים מסביב בכדי להשלים את התמונה .
חשוב לזכור שהקטגורייה הבכירה שהיתה מיועדת להתחרות באשקלון היתה פורמולה-2 .
פורמולה-2 באותם הימים באירופה נחשבה בכירה ובולטת ביותר , שנייה רק לפורמולה-1 היוקרתית .
נהגי פורמולה-1 רבים השתתפו במקביל גם במירוצי פורמולה-2 , ואזכיר רק את ג’ים קלארק , אלוף עולם בפורמולה-1 , שנהרג במירוץ פורמולה-2 , רק שנתיים קודם לכן בהוקנהיים , גרמניה .
הנהגים שהגיעו להתחרות בארץ בגראן-פרי הישראלי של 1970 הגיעו בהמשך דרכם גם לפורמולה-1 , מכיוון שאני חושב שחשוב גם לדעת מעט על הנהגים הללו , אתן סקירה קצרה -
דרק בל -
החל את דרכו בפורמולה-1 כמעט מיד לאחר המירוץ באשקלון , ולא סתם אלא בקבוצת פרארי , מה שתיאר מאוחר יותר כטעות רצינית…
התחרה במשך 6 עונות בפורמולה-1 , ללא הצלחה גדולה , נהג גם בקבוצות מקלארן וסרטיס , לפני שעבר להתחרות במכוניות ספורט וזכור בעיקר כמנצח הלה-מאן 5 פעמים ליד ההגה של פורשה .
ברטיל רוס -
פתח מאוחר יותר בית ספר לנהיגת מירוצים . עשה את רוב הקריירה שלו בקטגוריות נמוכות דוגמת הפורמולה-V ופורמולה-2 .
בריאן הנטון -
נהג אנגלי שהגיע לפורמולה-1 ובילה שם במשך כ-4 עונות . לא בלט במיוחד ומשם המשיך לקריירה מוצלחת במירוצי מכוניות ספורט .
ויטוריו ברמבילה -
התחרה בין השנים 1974 ל-1980 בפורמולה-1 .
זכור בעיקר בזכות נצחונו בגראן-פרי האוסטרי בשנת -1975 עם קבוצת מארץ’-פורד . סיים את הקריירה בקבוצת אלפא-רומיאו .
פטריק דפאייה
- החל את קריירת הפורמולה-1 שלו בשנת 1972 בקבוצת טירל , כאשר בחלק מהזמן התחרה במקביל גם בפורמולה-2 , שם זכה באליפות אירופה ונצחונות במירוצים יוקרתיים כמו פאו ומונקו .
ניצח את הגראן-פרי של מונקו ב-1978 וספרד ב-1979 עם טירל וליג’ייה , בהתאמה .
בשנת 1980 , בזמן מבחנים של קבוצת אלפא-רומיאו בהוקנהיים , גרמניה , נהרג כאשר המתלה באלפא קרס .
רוב מכוניות הפורמולה-2 שהגיעו למירוץ באשקלון היו בעלות שלדת ברבהאם BT , אך היו גם שלדות מסוג MARCH ו-TECHNO .
מכוניות הפורמולה-V היו, כמובן עם מנועי פולקסווגן .
לנהגים , כאשר הגיעו למסלול , התאפשרה קודם כל הכרת מסלול , וכבר אז רבים מהם הביעו חשש בגלל אופי המסלול והקרבה של הקהל למסלול
… המשך יבוא
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה